מקרים בולטים של הונאת מזון: מלמין, בשר סוס, דבש וקינמון

מדוע כדאי ללמוד את המקרים

חלק גדול ממה שהתקנים דורשים היום בנושא הונאת מזון נולד מפרשות קונקרטיות. כל אחת חשפה נקודה עיוורת אחרת: ניתוח שאפשר היה להטעות, שרשרת ארוכה מכדי לשלוט בה, שיטה שהמזייפים למדו לעקוף, זיוף "כלכלי" שהסתיים בהרעלות. סקירת מה שקרה עוזרת לשאול שאלות טובות יותר בהערכת הפגיעות עצמה.

עיקרון במאמר זה: אנו מתמקדים במנגנון ההונאה ובלקחיו, ולא בחברות המעורבות.

2008: מלמין בחלב ובתרכובת לתינוקות

מה קרה

ב-2008, בסין, נוספה מלמין במכוון לחלב גולמי ולמוצרים אחרים. הסיבה הייתה טכנית: השיטות הרגילות להערכת חלבון למעשה מודדות חנקן, והמלמין עשירה מאוד בחנקן. כך נראה היה שמוצר מדולל עומד בתכולת החלבון הנדרשת. לפי נתוני משרד הבריאות של סין שדווחו ל-WHO, 294,000 ילדים נפגעו מצריכת תרכובות ומוצרי חלב מזוהמים, עם שישה מקרי מוות, בעיקר עקב אבנים ופגיעה בדרכי השתן.

מה השתנה

ב-2010 קבעה ועדת הקודקס אלימנטריוס רמות מרביות של מלמין: 1 מ"ג/ק"ג בתרכובת אבקה לתינוקות ו-2.5 מ"ג/ק"ג במזונות ובמספוא אחרים. המטרה, לפי ה-WHO, הייתה להבחין בין נוכחות נמוכה ובלתי נמנעת של מלמין (למשל, מחומרים במגע עם מזון) לבין זיוף מכוון.

הלקח

אם בקרת האיכות מודדת אינדיקטור עקיף, ההונאה יכולה לכוון לאינדיקטור זה. פרמטר מפרט שמתקיים אינו מוכיח שהמוצר אותנטי. בנוסף, זו הדוגמה המצוטטת ביותר לכך שהונאה כלכלית יכולה להפוך למשבר בריאותי חמור: המדריך של FSSC 22000 משתמש בה כמקרה של סיכון ישיר לבטיחות.

2013: בשר סוס שהוצהר כבשר בקר

מה קרה

באמצע ינואר 2013 הודיעו מפקחים אירים שמצאו בשר סוס בהמבורגרים קפואים של בקר. בשבועות שלאחר מכן נמצאו ממצאים במוצרי בשר מעובדים אחרים ובמדינות אירופיות נוספות, מה שהוביל לתוכנית בקרה בקנה מידה של האיחוד האירופי.

הנציבות האירופית תיאמה תוכנית בקרה. ב-2013 ביצעו הרשויות 4,144 בדיקות DNA של סוס, עם 193 תוצאות חיוביות (4.66%), ו-3,115 בדיקות פנילבוטזון, תרופה וטרינרית אסורה בבעלי חיים המיועדים לצריכה, עם 16 תוצאות חיוביות (0.51%). המפעילים הפרטיים ביצעו בנוסף 7,951 בדיקות DNA, עם 110 תוצאות חיוביות (1.38%). בחזרה של 2014 ירדו התוצאות החיוביות ב-DNA ל-0.61% מתוך 2,622 בדיקות.

מה השתנה

באותה שנה החלה לפעול הרשת האירופית נגד הונאה אגרו-מזונית (EU Agri-Food Fraud Network), המקשרת את הנציבות לגופי קישור של המדינות החברות, שווייץ, נורווגיה ואיסלנד, ושיתפה פעולה עם המשרד האירופי נגד הונאה (OLAF) ועם Europol. היא גם גיבשה את השימוש ב-PCR בזמן אמת עם סף של 1% במשקל לבקרות רשמיות, כפי שהסברנו במאמר שלנו על שיטות לבדיקת אותנטיות.

הלקח

הסיכון הוסתר במורכבות השרשרת: ככל שיש יותר מתווכים ושינויים בין החיה למוצר, כך יש יותר הזדמנויות להחלפה וקשה יותר לאתר אותה. לכן העקיבות התיעודית זקוקה לאימות אנליטי בנקודות הקריטיות. ופגיעות שאיש לא שקל, כפי שהמדריך של FSSC 22000 מכיר בכך שקרה עם בשר הסוס, יכולה להפוך למשמעותית בין רגע.

2021-2022: דבש שהורחב בסירופים

מה קרה

בין נובמבר 2021 לפברואר 2022 דגמו רשויות האיחוד האירופי ו-EFTA דבש מיובא בנקודות הבקרה הגבוליות, בפעולה מתואמת בשם "From the Hives". מתוך 320 דגימות, 147 (46%) נחשדו כמפרות את הוראת הדבש האירופית, לעומת 14% בתוכנית הקודמת של 2015-2017. מלבד ניתוחי המרכז המשותף למחקר, OLAF תרם חקירות פורנזיות ששילבו ביקורות, דגימה ובחינה של מסמכים, מחשבים ורישומי טלפון, והוכיחו קנוניה בין יצואנים ליבואנים.

הלקח

השיטה האיזוטופית הקלאסית שבמשך שנים גילתה סירופי תירס וקנה לא הייתה יעילה הפעם, מה שמעיד שהמזייפים עברו לסירופים מצמחים אחרים. ההונאה מתפתחת כדי לעקוף את הבקרות המוכרות. תוכנית הנשענת על ניתוח שגרתי יחיד, בלי לבדוק מדי פעם אם הוא עדיין מתאים, מאבדת מיעילותה בלי שאיש ישים לב.

2023: קינמון עם כרומט עופרת בפירה לילדים

מה קרה

בסתיו 2023, בארה"ב, זוהו רמות גבוהות של עופרת וכרום בפירה תפוחים עם קינמון באריזות פאוץ' (pouch), מוצר הנצרך בעיקר בידי ילדים קטנים. עד מרץ 2024 ספרו ה-CDC 519 מקרים (136 מאושרים, 345 סבירים ו-38 חשודים) ב-44 מדינות ובוושינגטון הבירה. בדגימות קינמון של היצרן מצאה ה-FDA 5,110 חלקים למיליון של עופרת, פי 2,000 בערך מהערכים שהקודקס שקל.

ההשערה העיקרית של ה-FDA הייתה זיוף ממניע כלכלי: כרומט עופרת נוסף באופן בלתי חוקי לתבלינים מסוימים כדי להגדיל את משקלם ולהדגיש את צבעם. במקלות קינמון גולמיים לא הייתה עופרת, מה שמיקם את הזיהום בשלב הטחינה. בעמוד שלה על זיוף כלכלי, ה-FDA מזכירה את השימוש בצבעים תעשייתיים על בסיס עופרת בתבלינים כמו צ'ילי טחון וכורכום, ואת צבעי הסודן שנמצאו בכ-16% מדגימות שמן הדקל שנבדקו ב-2016-2017.

הלקח

רכיב מיעוט יכול להיות מקור לבעיה חמורה: הקינמון היה חלק קטן מהמוצר המוגמר. הערכת הפגיעות חייבת לכסות גם רכיבים בשיעור נמוך, בעיקר אם הם מגיעים טחונים או באבקה, שאז הזיוף קשה יותר לזיהוי.

מה משותף להם

• הונאה כלכלית יכולה להפוך לבריאותית. מלמין, פנילבוטזון וכרומט עופרת מראים שמי שמזייף לעיתים רחוקות בוחן את הרעילות של מה שהוא מוסיף. זהו הבדל מרכזי מבטיחות המזון הקלאסית, שבה הסיכון אינו מכוון.
• בקרות מוכרות נעקפות. ניתוח החנקן בחלב והניתוח האיזוטופי בדבש הוטעו משום שהיו צפויים.
• מורכבות השרשרת היא גורם סיכון. מתווכים, שינויים וחציית גבולות מכפילים את ההזדמנויות.
• התיאום בין הרשויות משנה את התוצאה. התוכניות המתואמות של האיחוד האירופי ושילוב ניתוחי מעבדה עם חקירה פורנזית אפשרו להעריך את גודל הבעיות.
• התקנים מגיעים אחר כך. מגבלות הקודקס, רשתות שיתוף הפעולה ודרישות GFSI נולדו בתגובה. חברות שמקדימות עם הערכת פגיעות איתנה, כפי שדורשות תוכניות GFSI, מגיעות מוכנות יותר למקרה הבא.

מוצרי ים ראויים לפרק נפרד, משום שהחלפת מין יכולה להסתיר סכנות כמו רעלנים טבעיים: דנו בכך במאמר שלנו על החלפת מינים בדגים ובפירות ים.