ה-WHO וה-FAO מכנסים 352 משתתפים מיותר מ-40 מדינות להכנת תוכניות רב-מגזריות לתגובה לחירומי בטיחות מזון

ארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון המזון והחקלאות של האו״ם (FAO) דיווחו ב-8 באוקטובר 2026, מקהיר, מברזאוויל ומאקרה, על מפגש וירטואלי בן יומיים שהוקדש לפיתוח תוכניות רב-מגזריות לתגובה לחירומי בטיחות מזון. את המפגש ארגנו משרדים אזוריים של WHO לאפריקה ולמזרח הים התיכון, משרדים אזוריים של FAO לאפריקה ולמזרח התיכון וצפון אפריקה, ועדות התיאום של קודקס לאפריקה ולמזרח התיכון, ומזכירות INFOSAN, הרשת הבינלאומית של רשויות בטיחות המזון של FAO ו-WHO.

נקודת המוצא של הארגונים היא שבטיחות המזון היא משימה רב-מגזרית. כאשר מזון מזוהם חוצה גבולות, או כאשר שיטפון פוגע בגידולים, במלאים ובשרשראות הקירור, זיהוי מה שאירע הוא רק הצעד הראשון: מי שצריך להגיב חייב לדעת למי לפנות, כיצד לתאם ומי מוסמך לפעול, ועליו להיות מסוגל להתחיל פעולות תוך שעות. במפגש השתתפו 352 משתתפים מיותר מ-40 מדינות משני האזורים, מה שאפשר להשוות גישות בין מדינות בשלבים שונים: חלקן כבר ניסחו תוכניות ובוחנות כיצד לבחון ולהטמיע אותן, ואחרות עדיין מבהירות אילו מוסדות צריכים להוביל את התגובה או לתרום לה.

הארגונים ממליצים למדינות לבחון את המנגנונים הקיימים שלהן, לעדכן את רשימות איש הקשר הלאומיות וליצור קבוצות רב-מגזריות הכוללות בריאות הציבור, בטיחות מזון, חקלאות, שירותים וטרינריים ומעבדות. הם מדגישים גם שתרגילי סימולציה ותרגילי שולחן מאפשרים לזהות פערים, להבהיר אחריות ולשמור על מוכנות תפעולית. הם מציעים תרחישים מציאותיים, כמו אירועי אקלים, חירומים הומניטריים או הפרעות בשרשראות האספקה, כדי לבחון הן את התיאום הלאומי והן את חילופי המידע הבינלאומיים דרך INFOSAN.

עבור מעבדות בטיחות מזון, המסר מעשי: יש לשלב את התוכניות במערכות הבקרה הלאומיות על המזון ובניהול חירומי בריאות הציבור, ובחירום מהירות התגובה תלויה גם בזיהוי המעבדות שיכולות לאשר ממצא. הידיעה עוסקת בממשל ובמוכנות; היא אינה מתארת התפרצות או מיקרואורגניזם, ולכן אינה משויכת לבדיקה מסוימת של TAAG. עם זאת, היא מחזקת את החשיבות של שיטות זיהוי מהירות ויכולת אנליטית מתואמת עם רשת המעבדות, כאשר אירוע זיהום דורש החלטות תוך שעות.